מתקפתה של נשיאת ביה"מ העליון כנגד יחצ"נים ועורכי דין המנהלים משפט בתקשורת יותר מתמוהה.
מאז נכנס לתפקידו שר המשפטים, מנהל בית המשפט העליון מערכה ציבורית תקשורתית חריפה, ביותר כנגד דניאל פרידמן. בית המשפט העליון אמנם לא שכר לשם כך חברת יחסי ציבור אולם ניתן להניח כי דוברות בתי המשפט לא שוקטת על שמריה במאבק המתנהל בין שופטי העליון לדורותיהם ושר המשפטים.
 
לפני כשנה הופיע בשטח המריבה יועץ תקשורת עצמאי שטען כי הוא חרד לגורל הדמוקרטיה והקים עמותה שמטרתה להגן על הדמוקרטיה הישראלית. אותו יועץ תקשורת ארגן כנסים, התראיין ואף שידך בין שופטים בדימוס ובין מערכות של תכניות אקטואליה. אני מאמין כי אותו יועץ לא גויס במישרין ע"י בית המשפט העליון או ראשיו, אולם העבודה העקבית והמדויקת שנעשתה, נתנה לכולם להבין כי לא מדובר פה באזרח מודאג בלבד.
בעודה מתלוננת על השימוש בתקשורת מצידם של עורכי הדין, השופטת בייניש עושה בעצמה שימוש בכלי התקשורת ויודעת לנצל היטב את התקשורת, כאשר מדובר לטעמה באיום על עצמאות בית המשפט העליון או כדי לקדם את הענינים העומדים על סדר יומו של בית המשפט העליון.
 
חדירת התקשורת למערכת השיקולים של העליון לא התחילה במאבק הנוכחי. בעוד מונחים בפני בגץ מאות תיקים הממתינים לדיון שנים רבות, אנו מוצאים לעיתים מזדמנות את בגץ דן בנושאים שיש להם פרופיל ציבורי גבוה, גם אם הוא יודע שלא תמיד זה מתפקידו. שופטי העליון מודעים היטב לתפקידם בדמוקרטיה הישראלית ומשחקים את המשחק התקשורתי באותה מידה שמערכות אחרות בעלות אינטרס נוהגות.
 
אנו חיים במדינה דמוקרטית בה חופש העיתונות וזכות הציבור לדעתם הם נר לרגליה. ביקורת שיפוטית ועצמאות המערכת המשפטית היא חשובה, אולם החלשתה של המערכת הפוליטית היא הפגיעה האמיתית בדמוקרטיה.
המשפטיזציה ששולטת בשיח הציבורי עיקרה את המערכת הפוליטית והחלישה אותה. ישנם תחומים רבים בהם התערב ביה"מ העליון בשנים האחרונות ובכך טישטש את הגבול בין הרשות השופטת לרשות המבצעת והמחוקקת.
 
התקשורת היא האיזון הראוי לדעת הקהל והשופטים אינם חפים מרחשי לב הציבור לטוב ולרע.
אנו נמצאים בעידן חדש שבו התקשורת חדרה מזמן למערכת המשפט, בעידן שבו מחלוקות מושפעות ע"י מהלכים תקשורתיים.
השימוש שעושים עורכי דין ויחצ"נים בתקשורת הוא מבורך ומטרתו גם לתת לדעת הקהל לשפוט. השופטים מצידם צריכים לעשות משפט צדק אבל גם להיות קשובים למציאות החברתית.
ישנם נושאים רבים שלא חייבים להגיע להכרעה בבתי המשפט וראוי כי דעת הקהל תשפוט אותם. השימוש במערכה המשפטית הוא כלי בידי הרשויות כשם שהוא כלי בידי האזרחים במסגרת מאבק ציבורי. הדברים רלוונטיים מאד בכל הנוגע לזכות העמידה בבגץ, אבל גם כאשר עומד אדם לדין על סירחון מוסרי כזה או אחר, שלעיתים ראוי כי דווקא דעת הקהל תשפוט אותו ולאו דווקא מערכת המשפט.
לא כל דבר הוא שפיט, ולעיתים צריכה דעת הקהל באמצעות התקשורת להזכיר את זה לשופטים.
 
שופטי בית המשפט העליון ימדדו במעשים, יותר נכון בפסקי דין ולא בנאומים או בספינים תקשורתיים. הנסיון לבקר את עורכי הדין ואת יועצי התקשורת הוא לא רק אנכרוניסטי, אלא גם לא דמוקרטי.

מודעות פרסומת

אודות monimordechai

יועץ תקשורת. בלוג זה פחות פוליטי ומקצועי מזה שיש לי בדה מרקר קפה. הבלוג הוא מעין השתעשעות ספרותית. תמצאו בו רשימות קצרות על אבהות, שירים מפעם ועוד הגיגים. לאתר המשרד שלי: http://www.monipr.co.il משרדי עוסק ביעוץ תקשורתי, ניהול משברים ואסטרטגיה תקשורתית לחברות, ארגונים ולבעלי מקצועות חפשיים. מאז 2004 מתנזר מפעילות פוליטית גם במישור המקצועי. בשנת 2003 שימשתי מזכ"ל תנועת שלום עכשיו למשך אפיזודה לא ארוכה ולצערי לא הספקתי לממש את חזוני במסגרת תנועה זו. לפני כן שימשתי יועץ תקשורת לח"כ הרב מיכאל מלכיאור בתפקידיו כסגן שר החוץ ושר לענייני חברה ותפוצות וניהלתי את מטה ההסברה של תנועת מימד בשתי מערכות בחירות. וכן, אני גם מחזיק בתואר שני בתקשורת פוליטית מטעם אוניברסיטת ת-א. חניכו של הגדול מכולם- פרופ' גדעון דורון ז"ל. וגם בוגר תכנית העמיתים של קולות בלימודי גמרא.

סגור לתגובות.